נסרי נסור ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין חלקי

בתביעה דנן עותרת התובעת לחייב את הנתבעות להעביר לידיה כספים תמורת עבודות שביצעה עבור הנתבעת 2 בהתאם למכרזים לעבודות פיתוח בתחומה של הנתבעת 2.

רקע בקצרה:

1. הנתבעת 2 (להלן: "המועצה") פרסמה שני מכרזים לעבודות פיתוח, סלילה, תיעול ותאורה לכביש מס' 31 וכניסה לכפר ראמה (מכרז 3/05) וכן לכביש מס' 29 (מכרז 6/07) בכפר ראמה (להלן: "המכרזים").

2. התובעת - חברה קבלנית לביצוע עבודות עפר, פיתוח ותשתיות - הגישה הצעות בשני המכרזים ולאחר שהצעותיה זכו, נחתמו חוזים בין המועצה לבין התובעת, מיום 30.11.2005 ומיום 1.8.2007, לביצוע העבודות בשני המכרזים על ידי התובעת (להלן: "החוזים").

3. התובעת ביצעה את מרבית העבודות בהתאם לחוזים, ברם המועצה לא שילמה לתובעת את מלוא התשלום בגין העבודות שבוצעו על ידה ונותר חוב כספי לטובת התובעת.

4. יצוין, כי המדינה, באמצעות משרד הבינוי והשיכון, היא הנתבעת 1 (להלן: "משהב"ש"), אישרה הקצאות תקציבים למועצה עבור השתתפות חלקית במימון עבודות הפיתוח בשני הפרויקטים נשוא המכרזים.

במסגרת הקצאת התקציב לעבודות הפיתוח בפרויקטים הנ"ל, הזוכה במכרזים נדרשה להגיש חשבונותיה בגין ביצוע העבודות למועצה ולאחר אישור החשבונות על ידי ראש המועצה ומהנדס המועצה ולאחר בדיקת החשבונות ואישורם על ידי משהב"ש, מועברים הכספים המאושרים לחשבון הבנק של המועצה.

5. משהב"ש בדק את ארבעת החשבונות נשוא התביעה דנן, אשר הוגשו על ידי התובעת, בגין העבודות שביצעה במסגרת המכרזים, ואישר חלק מן הסכומים שהוגשו לתשלום; התשלום בגין החשבון הראשון הועבר ישירות לחשבון המועצה, בעוד הסכומים שאושרו ביחס לשלושת החשבונות האחרים, עוכבו על ידי משהב"ש, בהתאם להחלטת בית המשפט העליון במסגרת עע"מ 4127/08, שניתנה בהסכמת הצדדים וביום 22.4.2010, הועברו כספים אלה לחשבון פיתוח ייעודי שפתחה המועצה ומחשבון זה הועברו הכספים המעוכבים לידי התובעת.

6. כעת, עותרת התובעת לחייב את הנתבעות בגין אי קבלת מלוא הכספים שאושרו לתשלום על ידי משהב"ש בגין העבודות שביצעה התובעת בהתאם למכרזים ובגין העיכוב בתשלום סכומי שלושת החשבונות המעוכבים.

עיקר טענות התובעת:

7. לטענת התובעת, העבודות נשוא המכרזים תוכננו בהתאם לתקציבים מאושרים ממשהב"ש, כאשר משהב"ש אישר הקצבת כספים אשר יועדו לביצוע העבודות בתחום שיפוטה של המועצה.

התובעת טוענת כי בהתאם לסעיף 31ד' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 (להלן: "חוק יסודות התקציב"), על משהב"ש היה להעביר את הסכומים המאושרים על ידו לחשבון בנק ייעודי של המועצה, שהינו חסין בפני עיקולים ומשם להעביר את הכספים לידי התובעת, ולא כך נעשה בפועל.

8. לטענת התובעת, מספר חשבונות שהגישה בגין ביצוע עבודות בשני המכרזים, נבדקו ואושרו הן על ידי המועצה הן על ידי משהב"ש, כאשר חשבון אחד לא שולם כלל לתובעת, הגם שהועבר לחשבון הבנק של המועצה על ידי משהב"ש, ושלושת החשבונות הנוספים עוכבו ושולמו לתובעת רק לאחר הגשת התביעה דנן, כמפורט להלן:

א. חשבון בסך של 140,364 ₪ - אושר לתשלום על ידי משהב"ש ביום 26.3.2008 והועבר לחשבון הבנק של המועצה (להלן: "החשבון הראשון"). סכום זה "נבלע" בחשבון הבנק של המועצה עקב עיקולים רבים שהיו מוטלים על החשבון ולא הועבר לתובעת לטענתה.

ב. שלושת החשבונות הנוספים המאושרים: האחד - בסך של 97,800 ₪ (מיום 17.4.2008), השני - בסך של 44,571 ₪ (מיום 17.4.2008) והשלישי – בסך של 88,109 ₪ (מיום 7.5.2008) עוכבו על ידי משהב"ש ושולמו לתובעת רק בשנת 2010 (להלן: "החשבונות המעוכבים"), לאחר תיקון מס' 38 בחוק יסודות התקציב ופתיחת חשבון בנק ייעודי על ידי המועצה.

לטענת התובעת, משהב"ש העביר את הסכומים שאושרו בחשבונות המעוכבים לחשבון הייעודי של המועצה, בניכוי של 10,000 ₪, וסך הכל הועבר למועצה סכום של 220,371 ₪, כאשר לטענת התובעת היא קיבלה מהמועצה סך של 191,717 ₪ מן הסכום הנ"ל.

על כן, בגין החשבונות המעוכבים, טוענת התובעת לחוב של 28,454 ₪, אשר לא שולם לה לטענתה ובנוסף מבקשת התובעת לפסוק לה הפרשי הצמדה וריבית, בגין העיכוב בתשלום החשבונות המעוכבים.

משכך, טוענת התובעת כי יתרת החוב לתשלום עומדת על סך של 183,993 ₪ וכי על הנתבעות לשאת בחיוב זה יחד ולחוד.

9. לטענת התובעת, אחריותו של משהב"ש לחוב בגין החשבון הראשון קמה מכוח עוולת הרשלנות, מאחר והתרשל שעה שהעביר את סכום החשבון הראשון לחשבון בנק של המועצה שאינו חשבון ייעודי החסין בפני עיקולים, ביודעו כי המועצה שקועה בחובות וכי רובצים עיקולים רבים על חשבון הבנק שלה.